איפה אני הכי אוהבת לטייל? בבית כמובן-מסלולים סביב קיבוץ גלעד

כשעוד גרתי בתל אביב, אחת לכמה זמן (ממש הרבה זמן) יצא לי להגיע למקומות מחוץ לעיר הגדולה. אני זוכרת שבאחת הפעמים נסעתי עם חבר לצפון ונסענו לפחות 15 דקות בכביש בלי לראות זכר לציוויליזציה מסביב. כל הדרך מסביב הייתה שופעת בירוק ופרחים ובעיקר שקט... ככה נסענו עד שהגענו לאיזה מושב ואני זוכרת שחשבתי לעצמי מי הם אותם הזויים ברי מזל שגרים בחור הקסום הזה? משהו בי תמיד נמשך למקומות האלו עד שבגיל 21 החלטתי לעבור צפונה, אבל הכי צפונה שאפשר (קיבוץ משגב עם). בדרך עשיתי עצירה במזרח שם הכרתי את גיא ומשם הכל היסטוריה. אחרי שנותינו הקסומות בגליל העליון (עליהן הרחבתי בפוסט על הגליל העליון) חזרנו לקיבוץ גלעד, הקיבוץ בו גיא נולד והוא אחד מהקיבוצים היחידים בארץ שעדיין לא מופרטים, ממש כמו פעם- היינו צריכים לעבור בהצבעה על מנת לגור פה, את המשכורת שלנו אנחנו מכניסים לקיבוץ, כל משפחה מקבלת תקציב, עושים תורנויות שבת (גיא בבישול שישי לכל הקיבוץ ואני ביונקייה שברפת), צריכים לקבל אישור כדי לצאת ללימודים ובעיקר זוכים באיכות חיים ושלווה אינסופית של חיי קהילה וטבע. גלעד הוא מהחורים הקסומים האלו שנמצאים בקצה הכביש ואתה עובר שם עם האוטו ותוהה לעצמך מי גר שם? אז אני! אך... איזו הגשמת חלום! חלום עבורי אבל ברור לי שזה לא מתאים לכולם, כשיצא לנו לטייל בחו"ל וניסיתי להסביר באנגלית איפה אנחנו גרים לרגעים נשמעתי לעצמי חברה בכת: "We live In a small community that share all together" מקריפ מעט...

בקיצור הבנתם למה זה יכול להישמע רע, אבל בסופו של דבר אני בעיקר רואה את היתרונות בלחיות חיי קהילה משותפים באחד המקומות היפים בארץ.

אם יצא לכם להגיע לגבעת הרקפות באחת מהשבתות השמשיות בחורף סביר להניח שגם אתם תרמתם לפקק הענק שמונע מאיתנו לצאת מהקיבוץ. גבעת הרקפות הוא יעד תיירותי יפהפה בתקופת החורף והאביב והוא נמצא למרגלות הקיבוץ, מדי שבת צי של מכוניות פוקדות את האיזור אבל היופי הוא שגבעת הרקפות היא רק חלק קטן מהמרחב הביוספרי רחב הידיים שיש בו אינספור מסלולים, מפלונים וטבע מדהים שאם רק קצת תתרחקו רגלית מהגבעה הכה מוכרת תגלו עולם שלם וריק מאנשים גם בשיא העונה.

אז אתחיל בהבהרה חשובה - שדה זה לא דשא! המון אנשים רואים את השדות הירוקים ומתיישבים שם לפיקניק וכך הם בעצם הורסים את החלקה עליה הם יושבים ומונעים צמיחה של יבולים שהמתינו להם חודשים ואנשים עבדו מאוד קשה עבורם. ברור לי שזה לא מכוונה רעה והשדה באמת מאוד מושך לפרוס עליו מחצלת ולהתחרדן אבל בבקשה, שימו לב שהמיקום בו בחרתם לפיקניק הוא לא שדה חקלאי. הנה כמה דוגמאות למקומות בהם לא מדובר בדשא:

מוקדי עניין עיקריים

מאגר גלעד

לגלעד ישנו מאגר מים אשר בעונת החורף והאביב מתמלא במים והופך לאגם מרשים ומסביבו גבעות ירוקות, פרחים ופרות משוטטות. אכן מראה קסום. ממש לצידו בחלק המערבי יותר יש מאגר מים נוסף אליו אסור להיכנס והוא לא ראוי לרחצה אז שימו לב לא להתבלבל! לאמיצים מביניכם יש שם גם רמפה ממנה כשהיינו צעירים ופרועים היינו קופצים (ואם אהיה כנה-גיא קפץ ואני טבלתי רגליים, בכל זאת מדובר בעונה לא חמה במיוחד) אך קחו אחריות ותראו שאם אתם קופצים/נכנסים למים אז תוודאו שזה במקומות ללא סלעים שכן כמעט כל שנה מגיע למאגר מסוק/אמבולנס לפנות צעיר שהקפיצה למים לא הסתיימה בטוב (ובעיקרון אסור להיכנס לשם והכניסה היא על אחריותכם האישית בלבד).

מפלי רז

מפלי נחל רז הם מפלים אשר נמצאים בסמוך למאגר גלעד וזורמים לעבר נחל תנינים. אחרי ימים גשומים במיוחד זרימת המפלים חזקה והמראה יפהפה אך כל האזור גם מאוד בוצי אז מומלץ להצטייד במגפיים וביגוד מתאים.

גבעת הרקפות

במרחק של 1-2 ק"מ ממפלי רז נמצאת גבעת הרקפות, גבעה זו שוכנת למרגלות הקיבוץ ובחודשים ינואר-מרץ ישנה פריחה מרשימה של רקפות על כל הגבעה. בזמן הזה ניתן גם למצוא אספרגוס ומיני צמחים מיוחדים נוספים. סביב הגבעה יש שביל קצר מותאם למשפחות שאורכו כק"מ ובסמוך לגבעה יש חנייה כורכר שם יש ספסלי קק"ל ופודטראק של מונה עם עלי גפן טעימים, פיתות ועוד. רק בבקשה שימו לב שאתם חונים במקום נורמלי ולא חוסמים את העליה לקיבוץ/ חונים על שדה חקלאי.

פריחה

מה שאני ממש אוהבת באיזור שלנו זה שכל שנה יש פריחה וכל שנה היא תהיה במקום אחר. השנה הייתה פריחה מדהימה של פרגים ליד קיבוץ עין השופט, שנה שעברה ליד קיבוץ דליה, כל שנה הפריחה מפתיע אותנו מחדש ומדהים כמה שהטבע סביבנו משתנה ומתחדש בכל שנה ככה שתמיד שווה לפתוח עיניים ולא משנה כמה פעמים נטייל מסביב לקיבוץ תמיד תמיד נגלה משהו חדש ומרגש שלא ראינו קודם.

אופציות למסלולים:

אז אחרי שהבנו כמה יש לאיזור שלנו להציע, מצרפת כאן כמה אופציות למסלולים כפי שאנחנו אוהבים לעשות אותם ומאפשרים להנות מהאיזור גם בעונת השיא. בכל אופן תמיד אני ממליצה להגיע ביום שישי אז הרבה פחות עמוס ואם הצלחתם אמצע שבוע בכלל זכיתם!

גבעת הרקפות-מאגר גלעד-מפלי רז-חזרה לחניה של גבעת הרקפות

סיבוב של בערך 5 ק"מ. ממליצה להתחיל בהליכה לכיוון חניון אשתר-חלק מההליכה היא בצידי הכביש כך שיש לשמור על משנה זהירות, כעבור ק"מ תהיה לכם פניה שמאלה לכיוון חניון אשתר-שם יש גם גן משחקים וספסלי קק"ל. תמשיכו עוד כמה דקות עם השביל לאחר גן המשחקים והמאגר יתגלה בפניכם, ניתן לרדת ולטייל על גדותיו. מהמאגר ממשיכים שמאלה עד שמגיעים למפלי רז-עוד נקודה כייפית לשכשוך רגליים-משם יש 2 אפשרויות להגיע לחניון של גבעת הרקפות או לחלוץ נעליים ולעבור בזהירות את נחל תנינים-יש לקחת בחשבון שבימים מסויימים, בעיקר אחרי גשמים כבדים ממש קשה עד בלתי ניתן לחצות את הנחל. אופציה שנייה היא לקחת שמאלה ופשוט ללכת לצד הנחל (הנחל מימיננו) עד שמגיעים לכביש שם ניקח ימינה לחניון הכורכר ממנו, אם עוד יהיה לכם כוח, ניתן לעשות סיבוב קצר בגבעת הרקפות.

טיול מים בנחל תנינים

סביב אפריל כבר ניתן למצוא ימים מספיק חמימים בשביל לעשות מסלול מים בנחל תנינים שמתמלא מים מהגשמים. זה מסלול הלוך חזור, בעיקר חוויתי שניתן לשלב אותו כחלק מביקור במקום. ממש ליד חניון הכורכר של גבעת הרקפות בחלקו המזרחי של הכביש (אם אתם עומדים עם הגב לגבעת הרקפות אז מימין של הכביש) יש גשרון שמתחתיו ניתן לצפות בזרימה של נחל תנינים ושם בעצם מתחיל המסלול. את המסלול ניתן לסיים בכל נקודה-פשוט לצאת ימינה ולחזור באותה דרך שהגעתם רק על הקרקע היבשה הפעם.

וצ'ופר קטן לכל מי שהשקיע והגיע עד לפה-סרטון שלי דופקת חליקה בנחל

מפלונים ונחלים באיזור

קצת קשה להסביר בדיוק אבל אם תמשיכו מעבר לגבעת הרקפות ברגל תגלו עולם ומלואו, זה האיזור שלנו, של המקומיים שמחפשים לברוח מהמולת התיירים של שבת. מכיוון ולא מדובר על נקודות ציון מוכרות על המפה אז פשוט תהיו הרפתקנים ופעם הבאה שאתם מגיעים לאיזור ממליצה לכם להמשיך רגלית אחרי גבעת הרקפות ופשוט ללכת לאיבוד, מבטיחה לכם שבין דצמבר לאפריל לא משנה לאיזה כיוון תבחרו ללכת תמצאו מפל קטן/נחל להשתכשך בו/פינה קסומה לעשות בה פיקניק.

אז זה הבית שלי ואני מודה כל יום שאיכשהו היקום הוביל אותי אליו...

יש עוד כמה וכמה טיפים ומסלולים סודיים שאם תגיעו לאיזור ותרימו טלפון מבטיחה לחלוק אותם :)