טיול בכייף! 5 טיפים שיגרמו לילדים שלכם להנות מהמסלול במקום להתעסק בשאלה "מתי מגיעים?"

1. כל מסלול יש לנו משחק קבוע - מלך המסלול - מלך המסלול הוא מי שמצא כמה שיותר סימני דרך, אנחנו מסבירים מראש מהו סימן הדרך שצריך למצוא, למשל סימון כחול, לבן, כתום והילדים צריכים להיות ערים לדרך ולסימנים, משחק זה גורם להם להיות ערניים ודרוכים וגם גורם להם ללכת מהר יותר כדי למצוא ראשונים את הסימן.

2. עצירות - חשוב לתכנן עצירות ולהביא ציוד בהתאם - אוכל, שתייה ואם יש אפשרות גם למחצלת קטנה ולהפוך את העצירה לפיקניק נחמד מה טוב. ברגע שהילדים מתחילים להתלונן להגיד להם שעוד מעט נגיע למקום יפה לעצירה וחבל שנעצור עכשיו, בינתיים לדרבן אותם עם שיר שהם אוהבים או לקבוע שעוד 10 סימנים עוצרים.

3. אפקט הבו! אפקט ההפתעה תמיד מעלה חיוך ומגביר את הכוחות להמשיך.. אם יש ילד יותר נמרץ וילד שיותר קשה לו תתפצלו ושמבוגר אחד ימשיך מעט עם הילד הנמרץ קדימה ותמצאו מקום מחבוא. בינתיים המבוגר שנשאר עם הילד השני מאחור שואל אותו מעניין לאן שאר המשפחה נעלמה? חייבים לחפש אותם, לרוב זה מכניס את הילד העייף למוד פעיל וכשמגיע ה"בו" סביר שהוא כבר שכח כמה שהוא היה עייף.

4. תספרו את הסיפור של המקום בצורה מותאמת לילדים שתגרום להם להתעניין ולרצות לדעת עוד. למשל, כשהיינו במערת דודים אליה העליה קשה במיוחד סיפרתי להם על המלך דוד ושהאגדה מספרת שהוא הסתתר מפני שאול בבריכה העליונה אליה אנחנו צפויים להגיע ממש עוד מעט. בדרך דמיינו את המלך דוד משתכשך במפל ודורי (בן 5) כבר ממש לא יכל לחכות לראות את הבריכה והמפל והאם המלך דוד עדיין מתחבא שם?

5. במסלולים ארוכים יש רגעי משבר, עד גיל 4 תמיד לקחנו איתנו מנשאים ליתר ביטחון. מגיל 4 את רוב המסלולים הילדים עושים לבד. תמיד בסוף המסלול אנחנו עושים להם תמונת ניצחון ושולחים למשפחה, זה מדרבן אותם ממש, ברגעים קשים אנחנו מזכירים להם איזה סיפוק וכייף יהיה להם כשהם יסיימו את המסלול ברגל כמו גדולים וכמה גאווה הם ירגישו. ואם זה לא עובד, מזל שכוחינו במותננו ועוד יש לנו את היכולת לעשות שק-קמח או לקחת על הכתפיים :)